מערכת אפרוחים בסיועה של אגודת אל"י – האגודה למען הילד ריכזה עבורכם מידע והכוונות. המלצתנו החמה היא, מעבר לקריאת הכתבה, להצטרף לאחת מההשתלמויות שמעבירה אל"י על מנת להרחיב את הידע והיכולת.
"הגננת, יש לי סוד…"
*הכתבה בשיתוף אל"י-האגודה להגנת הילד
כיצד נזהה ילד מוכה ?
אחת הבעיות המרכזיות בהתמודדות ומניעת תופעות התעללות בילדים הנה איתורו של הילד המוכה. קיימים מספר אינדיקטורים אשר עשויים לעזור לאנשי החינוך באיתורו וזיהויו של ילד מוכה. הופעתו של אינדיקטור זה או אחר בצורה חוזרת ונשנית או צירוף של מספר אינדיקטורים יחד, חייבים להדליק אור אדום.
אינדיקטורים פיזיים:
- חבורות ושטפי דם בלתי מוסברים.
- כוויות בלתי מוסברות (כוויות מסיגריות, סימני כוויות "יבשים" אשר ניתן לראות בברור את סימן המכשיר ממנו נגרמו – מגהץ, מטבע חם, סכין מלובן וכו').
- סימני כוויה ושפשוף מחבל על פרקי ידיים, רגליים או צוואר.
- שברים בלתי מוסברים.
- שריטות בפה, בשפתיים, באברי המין או בצד הפנימי של הידיים והרגליים.
- פגיעות בטן
אינדיקטורים התנהגותיים:
- ילדים מוכים או מוזנחים מציגים התנהגות אופיינית. התנהגות שכזו, גם אם היא מופיעה ללא סימנים פיזיים, מחייבת התייחסות ובדיקה.
- הימנעות ממגע פיזי עם מבוגרים – עד כדי פחד והתכווצות בעת המגע.
- גילויי חרדה קיצוניים כאשר ילדים אחרים בוכים.
- התנהגות קיצונית – אלימות קיצונית, הסתגרות או פסיביות קיצונית.
- פחד מחזרה הביתה או בכי בזמן החזרה הביתה.
- הירדמות ושינה בזמן הפעולות השוטפות במהלך היום.
כיצד נזהה ילד המנוצל מינית ?
התעללות מינית כוללת כל קשר שהוא בין ילד למבוגר בה הילד מנוצל לצורך מיני של מבוגר. לעתים קרובות קשה מאד לזהות התעללות מינית אך בדרך כלל רק כאשר ילד בוטח במבוגר כלשהו הוא יספר לו על התעללות מינית.
אינדיקטורים פיזיים:
- קשיים בהליכה או בישיבה.
- בגדים תחתונים מוכתמים או קרועים.
- תלונות על כאב או גירוי באזור אברי המין.
- חבורות או שטפי דם באברי המין.
אינדיקטורים התנהגותיים:
- התכנסות ועיסוק בפנטזיות.
- התנהגות ילדותית עד כדי מפגרת .
- יחסי חברות מועטים ורדודים עם ילדים אחרים.
- הימנעות מפעילות בתנועה .
- הצעת ידע מיני מתוחכם ובלתי מתאים לגילם.
התעללות רגשית והזנחה
הזנחה והתעללות רגשית באה לידי ביטוי בהטחת האשמות בילד, המעטה בערכו או דחייה רגשית, אפליה בין ילדים באותה המשפחה, אדישות וחוסר עניין בשלומו הנפשי. רק לעתים רחוקות יש להזנחה והתעללות רגשית ביטוי חיצוני ובדרך כלל ניתן לזהות הזנחה והתעללות רגשית רק ע"י התנהגות הילד.
מה עושים ?
אם את/ה חושד/ת כי לפניך ילד פגוע, עליך לברר קודם כל מה לגרם לתחושת הדאגה שלך !
בפגיעות רבות ובעיקר בפגיעה מינית או רגשית לא יימצאו כל סימנים פיזים ולפיכך ההחלטה אם לדווח לגופים ממלכתיים בנוגע לפגיעה בילד היא החלטה קשה מאד. מתברר כי אנשי מקצוע נוטים לעתים לעכב את הדיווח על חשדם משום שהם חוששים כי אם יתברר החשד כמוטעה עלול להיגרם נזק לילד, לעצמם וליחסים עם הורי הילד. יחד עם זאת, חשוב לזכור :
אם בכל זאת התעורר בך חשד בנוגע לילד מסוים – חשוב מאד לסמוך על כושר השיפוט שלך ולא לחשוש מפעולה.
ההשלכות של דיווח מוטעה עלולות להיות קשות ולא נעימות אך לעומת זאת ההשלכות של חוסר דיווח עלולות להיות טרגיות וקטלניות. אנשי המקצוע (שירותי הרווחה) יבצעו בדיקה ובירור מקיף עם כל הגורמים הבאים במגע עם הילד וינסו לאחד חלקי תמונה לתמונה כללית ושלמה.
חששות קלים שלך איש/ת החינוך יכולים לקבל משמעות שונה לחלוטין לאחר בירור מקיף ומקצועי.
קווים מנחים להתנהגות בזמן ובמהלך הבדיקה והטיפול :
- הקשבה – הקשיבו היטב לילד והתייחסו לדבריו ברצינות.
- חיזוקים – השגיחו על הילד, הבטיחו לו שלא הוא האשם במה שקרה. עודדו אותו להאמין בכם אך אל תבטיחו לילד דברים שלא תוכלו לקיים.
- תיעוד – תעדו בהקדם האפשרי ובכתב את אשר נאמר. יש להיות מודעים לאפשרות של הליך משפטי עתידי ורישום זה חשוב גם למטרה הטיפולית.
- השמירה על הסוד – ילדים מאמינים שהשמירה על סודם תמנע אלימות נוספת, תמנע את כעסם של ההורים ואת פירוק המשפחה. בפועל – השמירה על הסוד מבטיחה אך ורק המשך של פגיעה בילד. עליך לעזור לילד ללמוד להבדיל בין סוד "טוב" לסוד "רע".
- הבהרת המצב – חשוב לומר לילד שעצם השיחה אתך היא עדיין לא פתרון הבעיה, אולם היא צעד חשוב והכרחי בדרך הנכונה וכי מעתה ואילך יפעלו כל המעורבים בנידון להפסקת הפגיעה.
- השגת תמיכה – השג/י תמיכה לעצמך! את/ה תזדקק לה. כאשר ילד בוחר לספר סוד למבוגר אותו אדם נמצא בעמדה הטובה ביותר למתן תמיכה לילד במשך כל שלבי הבירור. דבר זה עשוי לדרוש מן המבוגר ללוות את הילד. האזנה לילדים מוכים עלולה להיות קשה ומדכאת ויכולתך לעזור לילד עלולה להיפגע אם לא יהיה מי שיעזור לך.
חוק העונשין 1989 – חובת דיווח :
"היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב בוצעה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר שלושה חודשים. רופא , אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג, או עוסק במקצוע פרה-רפואי וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי האחראי עליו, חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה. העובר על הוראה זו, דינו מאסר ששה חודשים."
כפי שניתן לראות בסעיף א' של חוק העונשין, אין החוק מטיל את חובת ההוכחה על המדווח.
כותבי החוק ידעו כי יהיה קשה למצוא הוכחות לפגיעה, ולכן כל מה שנדרש ממדווח על ילד מוכה הינו "יסוד סביר לחשוב", משפט המעיד כי החוק מעודד דיווח גם אם קיים חשד בלבד.
סעיף ב' לחוק זה קובע כי על העוסקים במקצועות אלו –כולל אנשי חינוך – מוטלת אחריות וחובה נוספים לדווח וכי עליהם יוטל עונש חמור אף יותר במקרה שלא ידווחו, דבר המעיד על משנה חשיבות אותה העניק החוק לקשר הישיר שבין אנשי החינוך והילד הנפגע.
לפרטים נוספים ולסיוע ניתן לפנות לאל"י- האגודה להגנת הילד
רחוב אבן גבירול 14 תל אביב טל : 6091920 – 03
