חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
03-9046070
כניסה למועדון לקוחותדלג על כניסה למועדון לקוחות כניסה למועדון לקוחות

כניסה למועדון לקוחות

כעסים ואגרסיות בגני ילדים

עד כמה שקשה הדבר להורה ולגננת התנהגות חריגה היא לפעמים הדרך היחידה העומדת לרשותו של ילד כדי להביע את קשייו ומצוקתו. חשוב תמיד לזכור: אלימות וגרימת נזק אצל ילדים אינה נובעת מרוע-לב אלא משמשת יותר כקריאת מצוקה והושטת יד לעזרה וסיוע. חובתנו וזכותנו כאנשי חינוך וכהורים להיענות לקריאה זו ולהושיט יד חזרה.

עד כמה שקשה הדבר להורה ולגננת התנהגות חריגה היא לפעמים הדרך היחידה העומדת לרשותו של ילד כדי להביע את קשייו ומצוקתו. חשוב תמיד לזכור: אלימות וגרימת נזק אצל ילדים אינה נובעת מרוע-לב אלא משמשת יותר כקריאת מצוקה והושטת יד לעזרה וסיוע. חובתנו וזכותנו כאנשי חינוך וכהורים להיענות לקריאה זו ולהושיט יד חזרה.

קשיי התנהגות

קשיי התנהגות מוחצנים, התקפי זעם, הרסנות, פגיעה בחברים, מריבות וויכוחים הם בהחלט אירועים המפריעים למהלך החיים התקין בגן. ילדים הנתפסים בעיני הצוות המטפל ובעיני חבריהם כילדים "מופרעים ומפריעים" עשויים עד מהירה להפוך את התנהגותם לדפוס קבוע ולבעיה הקשה לטיפול. חשוב עד מאוד לנסות ולאתר בכל דרך את הסיבה להתנהגות החריגה ואז לטפל בה בכל דרך אפשרית ומקובלת. קשת רגשות רחבה היא זו המביאה ילדים לידי התפרצות: חוסר ביטחון, הרגשת דחייה, תסכול, חוסר בתשומת לב ועוד. הסיבות לרגשות אלו גם הן מרובות ומגוונות ומאחר והבנת הסיבה היא בדרך כלל מחצית הדרך לטיפול ולהצלחתו, נמנה בזאת מספר סיבות מרכזיות לקשיי התנהגות :

קשיים התפתחותיים

קשיים בהתפתחות מוטורית, שפתית או הבנתית יוצרים פער בין הילד המתקשה לבין שאר ילדי הגן. לילד עם בעיות שפה קשה יהיה להתבטא ולהסביר מה קשה לו, לילד עם בעיות מוטוריות קשה יהיה להשתלב במשחק שוטף עם חבריו ולילד עם קשיי הבנה קשה יהיה להתרכז ולגלות עניין בזמן למידה או סיפור. בכל מקרה מעבר לקושי עצמו מביא אתו הפער גם רגשות תסכול וחוסר ביטחון.

קשיים רגשיים

הילד ומשפחתו – ילדים מחוברים בקשר הדוק למשפחתם ולפיכך כל שינוי, בתא המשפחתי, הנושא עמו מתח וכעסים יתבטא באופן מיידי בהתנהגות הילד במסגרת הגן. בנוסף חשוב לזכור כי כל ילד מגיע ממודל משפחתי שונה, ילדים הרואים בביתם התנהגות מסוימת יתרגמו אותה באופן מיידי להתנהגות תואמת בגן. ילדים אשר בביתם לא מוצבים גבולות ברורים יתקשו להסתגל לחוקי וגבולות הצוות המטפל.
הילד וצוות הגן- כל בעיה בארגון המערכתי של הגן, חילופי צוות בתדירות גבוהה, קשר לקוי בין המטפלות והגננות, חוסר סדר וארגון יומי, אי הגדרת תפקידים ברורה וכיו"ב יביאו באופן מיידי להחרפת בעיות התנהגותיות ובאופן גורף.
הילד והגננת – כאשר גננת חשה רגשות כעס כלפי ילד מסוים חושיו של הילד יקלטו
את המסר. לא פעם כאשר ילד "מפריע" אינו מגיע לגן נושמת הגננת לרווחה – מצב זה מוציא מכלל אפשרות שיפור בהתנהגותו של הילד.
הילד והגננת אחראים באותה המידה לתופעות החריגות. חובתה של הגננת כאשת חינוך לבקש סיוע ועזרה לעצמה על מנת לנסות ולשפר את הרגשתה כלפי הילד ה"מפריע".

כיצד מזהים את הסיבה לקושי התנהגותי ?

איתור הסיבה לקושי אצל ילד מסוים דומה לעבודת בלש ועשוי להיות קשה למדי.
לעתים אין סיבה אחת בלבד אלא כמה, דבר המקשה עוד יותר על המשימה. בכל מקרה הצעתנו היא קודם כל (כמו בלש מיומן..)
לעסוק באיסוף מידע ובתצפית על הילד המתקשה וה"מפריע". התבוננות מעמיקה והצלבת מידע בדרך כלל יביאו לידי השערות בדבר הסיבות להתנהגות החריגה.
כעת ניתן לנסות ולצמצם על דרך השלילה את המקרים בהם מופיעה התנהגות זו ולגבש החלטה.

מתי ואיך לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר ילד מדאיג מאוד באופן התנהגותו ויש חשש כי אף יפגע בילדי הגן, כאשר כל ניסיון מצד הצוות בגן לטפל בבעיה ולאורך זמן נכשל או כאשר הצוות פשוט מרגיש חסר אונים ובעצם "הרים ידיים" - זהו כנראה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. כצעד ראשון רצוי שהגננת/המטפלת תפנה לסיוע מקצועי ותיוועץ בקשר לדרכי הפעולה ורק כאשר ימליץ איש המקצוע על טיפול או סדרת פגישות תיידע הגננת את הורי הילד ותכוון אותו לייעוץ ולטיפול.

רעיונות לביצוע במסגרת הגן 

חשוב לזכור כי מפגעי אלימות, כעס, מריבות וויכוחים הם מנת חלקם של כל ילדי הגן ולא רק של ילדים חריגים. הם מנת חלקנו כבני אנוש
ועד כמה שננסה למגר תופעות אלו לעולם לא נצליח להעלימם לגמרי.
לפניכם כמה רעיונות העשויים לסייע ולהפחית את כמות התופעות האלימות בגן.

  • עיסוק ובנושא בכל דרך אפשרית : סיפורים ומדרשי תמונה, משחקי דרמה ומשחקי תפקידים, שילוב אומנויות, שיחות והעלאת הנושאים במפגש וכ"ו.
  • הקדמת תרופה למכה : תכנון פינות הגן ומשחקי הגן בדרך בה ימנעו חלק מן המריבות עוד לפני התחלתן,
    הימנעות מהכנסת פריט בודד אטרקטיבי במיוחד אשר גורר בעקבותיו מריבות, קביעת סדר יום ברור וקבוע, עבודה בקבוצות קטנות ועוד.
  • פעילות מרגיעה וממתנת : שילוב מוסיקה מרגיעה כרקע לפעילות, הכנסת פעילות גופנית מרגיעה (שכיבה על מזרנים, עצימת עיניים,
    שימוש בדמיון מודרך) כחלק משגרת היום בגן, הנמכת טון הדיבור ושיחה או סיפור בשקט כאשר מרגישים כי האווירה מוקצנת לכיוון היפראקטיבי ואלים.

בעיית הנשיכות

בעיית הנשיכות מאפיינת בעיקר פעוטות אולם יכולה להופיע גם בגילאים בוגרים יותר. נשיכות הן עוד אחד מביטויי התוקפנות אצל ילדים אולם בשל חריפותה של התופעה ובשל הסימנים אשר היא מותירה אחריה מוטרדים הורים ומחנכים במיוחד מבעיה זו.

האם נשיכות הן דבר נורמלי ?

חשוב לזכור ! בשנות החיים הראשונות מוגדרת הנשיכה כשלב התפתחותי ואפילו נורמלי.
בשנים הראשונות לחייו של כל פעוט משמש הפה כאיבר רב חשיבות : יניקה, מציצה, תקשורת, נשיקה ו...נשיכה הינם שימושים טבעיים לגמרי.
הבעיה מתחילה כאשר הנשיכה הופכת לכלי נשק ודרך להבעת כעס והסיבות רבות ומגוונות. נציין כמה מהן:

  • קשיי דיבור - תסכול כתוצאה מקשיי דיבור יכול לגרום לפעוט להשתמש באותו ה"כלי" אשר נועד לדיבור אך בדרך אחרת.
  • אמצעי לשליטה - נשיכה מעוררת מהומה גדולה סביבה - פעוט אשר מגלה כי זוהי הדרך להשיג תשומת לב ושליטה במבוגרים הסובבים אותו יתמיד במעשיו.
  • חיקוי המבוגרים - נשיכה כמשחק וכביטוי אהבה אצל מבוגרים נתפסת אצל הפעוט כמעשה נאות גם במקרה של כעס.

כיצד מטפלים בבעיה ?

ראשית צריך להבחין בין נשיכה חד- פעמית ובין תופעה קבועה. באם פעוט נושך באופן קבוע הדרך לטיפול קשורה באופן ישיר לסיבת הנשיכה
לכן התחילו תמיד בהתבוננות מעמיקה ומניסיון להבין את הסיבות לתופעה.

  • באם הסיבה הנה קשיי דיבור וחוסר יכולת לתקשר עם הסביבה, עזרו לפעוט והקלו עליו את מלאכת ההתקשרות -
    למידת "שפתו" וסימניו של הפעוט תוריד במידה משמעותית את רמת התסכול ואת הצורך לנשוך.
  • באם הסיבה הנה צורך לשלוט בסביבה, עליכם להבין כי התעסקות רבה סביב הנשיכה רק תעודד את הפעוט לנשוך שוב ולזכות בתשומת הלב אותה ביקש.
    במקרה זה תגובתכם צריכה להיות חריפה וחד משמעית אך בו בזמן קצרה.

בכל מקרה התגובה לנשיכה חייבת להיות ברורה, חד משמעית ולהגיע באופן אחיד מכל צוות הגן.

חשוב ביותר !

זכרו לעודד את הפעוט בכל פעם שאפשר אם התגבר על רצונו לנשוך או על כל מעשה טוב וחברי אחר שעשה. עידוד זה ילמד את הפעוט כי ניתן להשיג תשומת לב גם בדרכים חיוביות.

תקשורת אל מול ההורים במקרה של נשיכה- טיפים לאנשי ונשות החינוך :

בגלל ה"שעון האדום" אשר משאירה כל נשיכה על העור, מגיבים הורים באופן קשה לכל תופעת נשיכה בגן.
הורי הילד הננשך בדרך כלל נוטים להתפרץ ולהאשים את הצוות ברשלנות, בהזנחה ובחוסר תשומת לב.
הורי הילד הנושך מגיבים בדרך-כלל בהתגוננות ולעתים בחוסר-אמון. מקובצות בזאת מספר עצות טובות אשר יעזרו לצוות להתמודד עם הבעיה.

  • העלו את נושא הנשיכות בתחילת השנה, הסבירו להורים (בעל פה ובכתב) על הבעיה, על שכיחותה ועל חוסר היכולת שלכם למנוע אותה באופן מלא.
    הקפידו לציין כי הנכם מודעים לבעיה וכי תעשו הכל על מנת להקטין את היקפה.
  • כאשר ילד ננשך, עם כל אי- הנעימות, הקדימו וספרו זאת להורי הילד הננשך והורי הילד הנושך.
    אל תמתינו שההורה יגלה את סימן הנשיכה בזמן האמבט !
  • השתדלו לדחות את אמירת שמו של הילד הנושך להורי הילד הננשך ליום המחרת.
    אפשרו לאווירה להצטנן - מטעני הכעס של הורי הילד הננשך עוד חלילה יפגעו בילד הנושך או יגרמו לסכסוך ולאווירה עכורה.
  • הקרינו ביטחון ודחו בכל תוקף טענות כמו "אסור שדבר כזה יתרחש בגן" או "זהו דבר נורא וחסר אחריות".
    נסו להרגיע את ההורים ולהסביר כי הנכם שולטים בבעיה פועלים לפתרונה וכמו תמיד כדאי להתאזר בסבלנות.



לקריאת כתבות נוספות, רעיונות ליצירה והורדת דפי עבודה ולמידה הנכם/ן מוזמנים/ות להיכנס לאתר הבית של אפרוחים : www.kiki.co.il 
צור קשרדלג על צור קשר

במה אתה מתעניין?

checked
עבור לתוכן העמוד