כולנו ילדים של החיים

(עידוד לסובלנות, פתיחות וקבלת השונה והאחר) - בישראל, המתאפיינת כמדינה רבת ניגודים ושסעים, העיסוק התיאורטי בפלורליזם ורב תרבותיות הפך למטה הקסמים הפותר כל. "חיים בין שונים", הכרה ב"אחרים", הם מבחן חיינו כמדינה מתוקנת ודמוקרטית – ולא ברמת הסיסמה. במבחן האמת, האופן שבו אנו כמבוגרים נקרין התנהגויות ראויות ורצויות בהתייחס לסביבה אנושית שונה ולא מוכרת, יהיה הבסיס לדרך אותה ננהיג גם בבואנו לחנך את ילדינו.

(עידוד לסובלנות, פתיחות וקבלת השונה והאחר) - בישראל, המתאפיינת כמדינה רבת ניגודים ושסעים, העיסוק התיאורטי בפלורליזם ורב תרבותיות הפך למטה הקסמים הפותר כל. "חיים בין שונים", הכרה ב"אחרים", הם מבחן חיינו כמדינה מתוקנת ודמוקרטית – ולא ברמת הסיסמה. במבחן האמת, האופן שבו אנו כמבוגרים נקרין התנהגויות ראויות ורצויות בהתייחס לסביבה אנושית שונה ולא מוכרת, יהיה הבסיס לדרך אותה ננהיג גם בבואנו לחנך את ילדינו.

מאת : בן ברוך דפנה
יעוץ מקצועי: מוצרי אביבה, M.A(*)

אחר או שונה, המעוררים בנו לעיתים תחושות של פחד, רתיעה, אי ודאות, מצריכים מאיתנו את האומץ להיפרד מהתבניות התפיסתיות בהן אנו שבויים וחיים. את האומץ להתנהג אחרת עלינו המבוגרים לגייס, על מנת שלא יבנו אצל הזאטוטים אותן תבניות מביכות של התנהגות לא ראויה כלפי השונה והזר. ואם הן כבר קיימות ,עלינו לפעול ביצירתיות, על מנת לעקרן מן השורש.
היסודות הניטעים בגיל הרך הם אלו אשר ילוו את הילדים כל חייהם והם אלו אשר יעצבו את פני המחר. יכולתו של ילד בגיל הרך לקבל את השונה והאחר מורכבת ואינה פשוטה ונעוצה בעיקר בתהליך ההתפתחותי של פיתוח ועיצוב תפיסת העולם.

חובתינו כמחנכים וכנותני דוגמא אישית

בטרם ניגש לחינוך הזאטוטים .ראשית, עלינו לשאול את עצמנו, מה קורה/קרה לנו ברגע האמת? האם אנו השתחררנו מתבניות חשיבה, התנהגות ורגש לא רצויים? אם כן – כיצד התרחש הדבר? מה חשנו כשהתגברנו על מראה "מגעיל", על ריח "נוראי", על צלילים "צורמים", מה גייסנו בתוכנו כדי להתגבר וכדי לשנות? "חומרים" אלה של ההתנסות האישית יהוו את הבסיס האותנטי בגישתנו החינוכית. התחושות שאנו חווינו והיכולות שגילינו בעצמנו להגיב באופן ראוי, הן אלו אשר ילוו אותנו כשאנו נלווה את הילדים בדרכם לרכוש את ההתנהגויות הרצויות.
מודעות ראשונית זו, לחוויות שלנו כמבוגרים, בעמידתנו במבחן האמת של ההתמודדות עם הזר, השונה (או אפילו, כל מי שלא חושב או תופס כמונו את החיים, את ההתנהגויות הראויות), היא החומר הראשוני שנצטייד בו בפיתוח גישתנו לנושא.
בבסיס הגישה הראויה שתסב חיים נעימים ותאפשר ל..כ..ו..ל..ם להמשיך לחיות יחד, בשלום, בהרמוניה, ברעות, מונחת התפיסה הערכית כי כולנו אנשים וילדים שווים. אין שווים יותר. אנחנו שונים אך שווים. ערך זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל פעילות ובכל זמן.

מאפייני תפיסת העולם של ילדי הגיל הרך

הבנת תפיסת עולמם של ילדים בגיל הרך ומגבלותיהם משמשת לאנשי החינוך כלי עזר המסייע בידם מחד, לא לפתח ציפיות מוגזמות אשר אינן תואמות את שלבי ההתפתחות הנורמליים, ומאידך, כן לעודד, לטפח ולקדם פעילויות אשר תואמות את יכולתם של הילדים. תפיסת עולמם של ילדי הגיל הרך הינה על פי רוב לא כוללנית, לא מכילה, ומקיימת נקודת מבט צרה בלבד, השמה את הילד הצעיר במרכז. כלומר, ילדים בטוחים באופן קיצוני באמיתות דבריהם ובצדקתם. הם בטוחים שהאמת שלהם היא כל האמת. העולם סובב על פיהם, כשהם מרכזו.
הגיון בריא, ביקורתיות ויכולת להכיל פרשנויות נוספות, או עדשות ראייה נוספות – כלים המסייעים למבוגרים להתנהל בעולם, לקבל החלטות באחריות, אינם עדיין "כלי –העבודה" וכישורי החיים של ילדי הגיל הרך. בשל האופן "החלקי" שבו תופסים את המציאות, הילדים אף נוטים לנוע בין עולם המציאות לעולם הדמיון כאשר הגבול בין שני העולמות מטושטש.
על מנת לסגל לעצמם תכונות, תובנות מיומנויות וכישורי חיים כגון סובלנות, התחשבות, שיתוף פעולה ותקשורת בריאה, צריכים הילדים להבין כי גם לחברים יש עולם פנימי שלעיתים הוא שונה מעולמם שלהם.
בגיל שש לערך, ניתן לצפות לביטויים התנהגותיים אשר יכילו הבנה זו. על מנת לעצב ביטוי התנהגותי המכיל תובנה זו, יש להקדים ולהשקיע בהטמעת חוויות והתנסויות למידה בשלבים המוקדמים לגיל שש, שפריין יהיה: "יש עוד אנשים בעולם, וגם אם הם שונים ממני, הם שווים כמוני".

שלבים בדרך לקבלת והבנת עולמו של הזולת

השלב הראשון והמשמעותי בחייו של הפעוט הוא ההבנה כי הזולת איננו חפץ וכי יש הבחנה בין בני אדם ובעלי חיים לחפצים נטולי רגש ומניע. כבר לתינוק הבנה בסיסית זו ועם הזמן גם הוא לומד לעשות בה שימוש .

בשלב השני באה לידי ביטוי היכולת לקשר בין סיבה לרגש המובע, ומתעצבת "ידיעה" כי חוויות ורגשות קשורים ישירות לעולם הפיסי ולהתרחשויות בו.

השלב השלישי הוא המסוגלות להפריד מושגים מופשטים כגון חלומות, מחשבות ורצונות, ולהבין כי הם אינם מסוגלים לפעול כמושגים אובייקטיבים.

בשלב הרביעי מבין הילד כי מידע חדש יכול להשפיע על ידיעותיו ואמונותיו של הזולת. הילד מבין כיצד נרכשת מידע ומבין כי לעיתים יכולות אמונות או ידיעות להיות מושפעת מן המציאות, כפי שראה או חווה אותה הזולת.
זוהי בעצם תחילת הדרך להבנה כי לבני אדם שונים דעות שונות/פרשנויות שונות על אותה המציאות.

השלב האחרון המתרחש בקרבת גיל שש, כולל את ההבנה כי יכול להיווצר פירוש מוטעה של המציאות, וכי זוהי הסיבה להיווצרות דעות קדומות, אשליות, שיפוטים מוטעים ומסקנות שגויות.

מהלכים המשפיעים על התפתחות השלבים השונים

חוקרים רבים מסכימים כי ההתפתחות השלבית הזו חשובה מאוד לילדים מבחינה רגשית וחברתית כמו גם לצורך טיפוח מחשבה אובייקטיבית וספקנית הבונה את הבסיס הראשוני לחשיבה מדעית .חוויות המשפיעות על מצבי התודעה שלנו, על הרגשות הנחווים, על הסקת המסקנות, הן הגורם המרכזי המעצב את ההתנהגות שלנו. חוויות של התנסות חברתית מגוונת, המאפשרת פגישות עם ילדים שונים ואנשים שונים, משחקי "כאילו", צפייה והתבוננות בסיטואציות שאינן מעולמו השגרתי של הילד, האזנה לסיפורים וכדו' - הם הסוללים את הדרך להבנות הרצויות.

תפקידו של המחנך, תפקידה של הגננת

ילדי הגיל הרך נמצאים יום- יום, ושעה שעה בדרכם אל כל אותן תובנות רצויות. בשעות בהן מצויים הילדים במסגרות החינוכיות, יכולים אנשי החינוך והגננות להובילם, ולסייע להם, תוך התחשבות במגבלות הגיל והתפיסה.
תפקידו המרכזי של איש החינוך, באין לילד תמיד את היכולת להבין את עולמו הפנימי של חברו ואת מורכבות הסיבות למעשיו, הוא לשמש מתווך ומפרש של המציאות, תוך ניסיון תמידי לשפוך אור על עולמו של האחר - הצד השני בסיטואציה, ולנסות ולהכניס את הילדים ל"נעליו" של הצד השני.
אירועים וסיטואציות חברתיות כגון, שיחה בעקבות מחלוקות בין ילדים, מפגשים יזומים בין ילדים שונים, התבוננות בקלטות, סרטים ושידורי טלביזיה הקראת סיפורים ודיון בעקבות הסיפור, המחשה בסיוע תמונות הממחישות סיטואציות , וכדו' - יכולים להפוך להזדמנות חינוכית להמחשת המושגים : אמונה, דעה, דעה קדומה, עובדה וכדו'.

יוזמות ורעיונות לפעילויות בנושא קבלת השונה והאחר
(יוזמות אשר התבצעו בגנים שונים ברחבי הארץ)

*מפגשי גנים דתיים-חילוניים: משחק משותף,אירוח הדדי זה בגנו של זה. מפגשים בנושאי חגי ומועדי ישראל הנותנים אפשרות להציץ זה במנהגיו של זה .
*מפגשי ילדים יהודים וערבים, לימוד והצצה אל השפה השונה, למידת שיר או דקלום בשפה שונה, זיהוי מילים ומושגים הדומים בשתי השפות ואצל שני העמים, טעימת מזונות זה של זה, ביקור סביב מועד או חג של אחד מן העמים, אירוח איש מבוגר אשר יספר וישתף, הכנת מתנות הדדיות הנושאות מסר של קירוב הלבבות.
*כל ישראל חברים – טיפוח קשר חם עם יהדות הגולה. הכרות עם מפת העולם והכרת מיקום תפוצות ישראל, ביסוס קשר עם קהילה אחת תוך האזנה לשפתה השונה, צפייה במנהגים ואורח חיים באמצעות צפייה בקלטות מתעדות, התבוננות בתמונות ,כתיבת מכתבים ועוד.
הקשר עם ילדי התפוצות מבסס את המכנה המשותף – היהדות, ומחבר את הילדים עם אורח חיים שונה המאפיין כל ארץ וארץ.
*קבלת פנים חמה לעולים חדשים – ביקור במרכז קליטה, פגישה (אפילו באמצעות מתורגמן) עם עולה חדש והאזנה לסיפור עלייתו לארץ, למידה והכרת שפתו, מנהגיו, מראהו ואורח חייו של העולה החדש, שיחה ובעקבותיה הבנה כי כל ההורים , הסבים והסבתות של כולנו היו פעם בחזקת עולים חדשים, הכנת ספר משפחה על המקום ממנו עלו ההורים או הדור הקודם, הכנת חגיגת מטעמים של העדות השונות.
*אימוץ אישי- פרויקט מחויבות – הכולל הכנת תשורות קטנות ומחממות לב לעולה חדש, אירוח אחר- הצהרים בביתו של הילד ועוד.
*תכנית "סבא גן" –מפגשי סב וילד במסגרת הגן,האזנה לסיפורי ההיסטוריה האישית של דור גיל הזהב, הבנת קשייו ומגבלותיו של איש מבוגר ותוך כך הפנמת הצורך בכבוד וביחס הולם לדור הבוגר. אימוץ סב לגן תוך שיתופו בכל האירועים המתרחשים במסגרת הגן (אימוץ אדם ערירי במקרה זה תשרת אף שתי מטרות בפעם אחת).
*קבלת ילדים ואנשים חריגים ושונים-במסגרת הגן או באופן פרטני ראה כתבת הרחבה (עמותת גיבורים קטנים)

(*) מוצרי אביבה, M.A. חינוך, האוניברסיטה העברית י– ם
התמחות בהקמת וניהול מערכות חינוך, יעוץ ארגוני, הדרכות והנחיות.


לקריאת כתבות נוספות, רעיונות ליצירה והורדת דפי עבודה ולמידה הנכם/ן מוזמנים/ות להיכנס לאתר הבית של אפרוחים : www.kiki.co.il 
צור קשר
דלג על צור קשר

במה אתה מתעניין?

checked
עבור לתוכן העמוד