זה קרה באמת?

עם היד על הלב... האם אף פעם לא שיקרתם ? האם אתם מכירים אדם שמעולם לא שיקר אפילו שקר קטנטן או "לבן" ? כנראה שלא. לשקרים מסתבר (עד כמה שזה נשמע נורא) תפקיד בחיינו...


עם היד על הלב... האם אף פעם לא שיקרתם ? האם אתם מכירים אדם שמעולם לא שיקר אפילו שקר קטנטן או "לבן" ? כנראה שלא. לשקרים מסתבר (עד כמה שזה נשמע נורא) תפקיד בחיינו...

אמת ושקר בעולם הילדים
יעוץ מקצועי: אבי בקר, פסיכולוג, ערוץ הופ !

האם עומדת לנו הזכות לומר לאפרוחים: "אסור לשקר!" כיצד נצליח להבהיר מהו ההבדל הדק שבין שקר לבן לשקר מזיק והאם בכלל קיים הבדל כזה ? מיהם השקרנים "הקלים" ? מיהם השקרנים "הקשים" ? וכיצד מתמודדים עם התופעה ?

הגבול בין דמיון פורה לשקר וכזב

ילדים בגיל הרך (גילאי שנתיים ועד סביבות גיל שש / שבע) משייטים בקלות רבה מאוד בין עולם המציאות לעולמות הדמיון. משחקי "כאילו ונדמה לי" (בהם עסקנו בהרחבה בכתבות קודמות) חשובים עד מאוד להתפתחותם התקינה של האפרוחים ולהבנתם את עולם המציאות בשלבים ובהדרגה. אימוץ חבר דמיוני המסייע לפתרון בעיות אף הוא דבר נפוץ מאוד בקרב ילדי הגיל הרך.
תופעות מעין אלו אין להם כל קשר עם המילה שקר על כל מובניה אצלנו המבוגרים.
כאשר ילד בגן משחק עם חברו ושניהם הופכים ברגע אחד לאבירים חזקים הנלחמים בדרקון, אך טבעי הוא שכאשר יחזור הביתה יספר כי היום בגן הוא היה אביר חזק ואמיץ, גלישה חביבה מעין זו אל עולם הדמיון אסור שתכונה בשם שקר וכך גם צריך להיות היחס כלפיה.
תופעה נוספת ומוכרת בשלבי הגיל הרך היא שימוש בשקרים להגדרת האני (באמצעות השקר בונה האפרוח דבר מה אשר יש רק לו ואין לאחרים) זהו שלב טבעי, בלתי מזיק ובדרך כלל בר חלוף.

אם כך מתי בעצם מתחילה הבעיה וכיצד ניתן להגדירה ?

בדרך כלל ניתן "להריח " כי משהו לא טוב מתחולל בשני מקרים:
האחד- כאשר ככל שעובר הזמן מתברר כי לילד קושי רב להבחין בין עולם הדמיון לעולם המציאות וכי הוא מערבב לחלוטין בין שני העולמות.
השני – כאשר ניתן לזהות כי הילד מגייס את עולם הדמיון לטובתו ולצרכיו האישיים, במודע ועל מנת להשיג רווח ותועלת.

בשני המקרים התוצאה הסופית היא שקר אך לכל אחת מן התופעות סיבות שונות ולכן גם דרך שונה להתמודדות ולטיפול בתופעה.

תפקידי השקר – והסיבות לשימוש בו

  • הימנעות מעונש- הסיבה המוכרת והנפוצה ביותר לשימוש בשקר הוא חוסר הרצון לשאת באחריות ובעונש. במקרה זה בדרך כלל הילד אשר ביצע מעשה זה או אחר יודע כי עבר על הכללים המקובלים וכי מעשיו יגררו תגובה קשה של כעס, אכזבה או עונש מצד המבוגר המחנך. על מנת שלא לעמוד בסיטואציה שכזו הילד פשוט ממציא, או במילים אחרות משקר .
    גם במקרה כזה ניתן לראות כי חלק מן הילדים אף הולכים רחוק יותר מאחרים :
    ניתן להסתפק בשקר פשוט "זה לא אני" אבל ניתן להופכו לקשה ומזיק עוד יותר: "זה לא אני –זהו עומר, הוא זה שעשה זאת".

  • צבירת כוח וחיזוק האני - במקרים אלו משתמש הילד המשקר בעובדות הדמיוניות אשר המציא על מנת לחזק את מעמדו בעיני עצמו ובעיני הסביבה. כאן חשוב לשים לב מהי הסיבה האמיתית לשקר - אם קיים ילד בגן אשר משפחתו נמצאת במצב כלכלי ירוד וכאשר הילדים האחרים מתפארים בצעצועים יקרים אשר קבלו הוא משתתף בשיחה ומספר שקנו לו גיבור על, אין הדבר דומה לילד אשר מתפאר כי הוא יביא מחר לגן בובת גיבור על יקרה במיוחד לכל מי שיעודד רק אותו ויציית להוראותיו בזמן משחק בחצר.

  • התחמקות ממצבים בלתי נעימים - שקר זה דומה מאוד ל"שקר הלבן" המקובל מאוד עלינו המבוגרים. ילד העומד בפני סיטואציה בלתי נעימה (ילד אשר אין הוא מחבב במיוחד מבקש לבא ולהתארח בביתו...) משקר על מנת להיחלץ מן הסיטואציה מבלי לפגוע ולהיפגע.

  • שקר לא מודע והתבוננות חד כיוונית- במקרה זה הילד המשקר אינו מבדיל בין עולם הדמיון לעולם המציאות ומאמין בכל לבו כי מה שבדה הוא אמת לאמיתה. במקרים רבים יכולתו של הילד לראות את המציאות כולה ומכל היבטיה מוגבלת ומן הצוהר הצר דרכו הוא רואה את המציאות - הדברים שאמר הם אכן אמת לאמיתה.

  • השקר כדרך להתמודדות עם מציאות קשה - שקר מסוג זה הנו הכואב ביותר, שכן במקרים אלו נאחז הילד בשקר על מנת לברוח מן הצורך להתמודד עם מציאות קשה וכואבת: גירושים מכוערים, אובדן של אחד ההורים, התעללות פיזית או נפשית מצד ההורים או כל תופעה קשה אחרת יכולה לגרור בעקבותיה שקרים אשר נועדו להגשים (ולו לרגע השקר בלבד) את משאת הלב של המשקר.

  • בדיקת גבולות - במקרה זה השקר הוא עוד אחת מן הדרכים של המשקר לבדוק את גבולות המבוגר ולראות עד היכן הם נמתחים.
    מתוך ידיעה ברורה כי המבוגר הגדיר את השקר כמעשה שלא יעשה ניתן לבדוק אותם באמצעותו של שקר קטן : האם המבוגר שם לב ? כיצד הוא מגיב לשקר ?


    שקרים טובים ?

    ילדים ומבוגרים מסתייעים בשקרים למטרות שונות. שימוש בשקר למטרה טובה אינו הופך את השקר עצמו למעשה טוב, אך ניתן בהחלט להסתכל על המעשה בעיניים אחרות .
    גם בבואנו להגיב לשקר ולטפל בתופעה יהא כל טיפול שונה ואין דין שקר הנועד לבריחה ממציאות קשה כדין שקר הנועד ל"קניית ליבם " של חברים וצבירת כוח מניפולטיבית.

    כיצד מגיבים לשקר והאם ניתן למנוע אותו מלכתחילה ?

  • דוגמא אישית - כמו בכל תחום אחר במסגרות חינוכיות דוגמא אישית היא אבן יסוד. קצת קשה לומר לילד "אסור לשקר" ומבלי משים לתת לו "לתפוס" אותנו המבוגרים משקרים (גם אם זהו שקר לבן שמטרתו טובה). מבחינתו של הילד בגיל הרך הגבולות מאוד ברורים וקצת קשה יהיה להסביר לו מהו באמת ההבדל בין שקר כזה לאחר, חובה עלינו כמבוגרים להקפיד הקפדה יתרה שלא לשקר (ואם אין לנו כל ברירה אחרת אז לא לשקר בנוכחות הילד המאזין).

  • ניצנים ראשונים לשקר ושקרנים כרוניים - כמעט ואין ילד אשר לא משקר לפחות כמה פעמים במהלך חייו שקר מודע ומתוך רצון להשיג משהו בעזרתו של השקר אך יש להבדיל בין שקרנים "קלים" לשקרנים "כבדים".

    נחלק את התגובה לכל אחת מן הקטגוריות:

    שקרנים "קלים" - כאשר ילד מועד פה ושם ונופל לשקרים, כדאי לנסות קודם כל את הגישה העקיפה. במקום לומר לילד בצורה משפילה: " תפסנו אותך משקר, זהו מעשה נורא ועל כך תיענש ומיד " (תגובה מעין זו עשויה ליצור אצל הילד מוטיבציה לשכלול השקר על מנת שלא להיתפס בעתיד) ננסה לומר לילד המשקר כי אנו יודעים על דבר השקר אבל מבלי להשפילו, במקביל נתמקד באופציות האחרות אשר יכול היה לנקוט בהם על מנת שלא לשקר, נחזק את מה שהיינו רוצים לראותו עושה, נדגיש את הבנתנו לפחד הטבעי שלו לספר את האמת וננסה לתת לו מוצא של כבוד.

    בכוונה או לא..?
    סוגיית ה"לא בכוונה" היא עניין בפני עצמו, פעמים רבות אנו כאנשי חינוך מדגישים כי לא נכעס על דבר שנעשה לא בכוונה, אולם אז מהירי התפיסה מוצאים את הדרך לבצע כל תעלול ולצאת מיד בהצהרת ה"זה לא בכוונה".
    גם במקרה זה על מנת להימנע מהטחת האשמה בנוסח "את/ה משקר/ת" יש לנסות ולהבהיר מהו ההבדל ומדוע עלינו להשתדל שדברים לא יקרו כלל גם אם הם נעשו ש"לא בכוונה..."

    שקרנים "קשים" -כאשר אנו מגלים כי ילד משקר לאורך זמן רב וכי כל ניסיון שלנו כאנשי חינוך להתמודד עם הבעיה נכשל זהו הזמן לפנות לטיפול מקצועי.
    להלן כמה נורות אזהרה המאותתות לנו כי הגיע הזמן להתערבותו של איש מקצוע:
    * שקרים החוזרים על עצמם והופכים להרגל קבוע.
    * שקרים בעלי תוכן טעון ומפחיד (כאלה המעידים בדרך כלל על ניסיון בריחה ממציאות קשה).
    * שקרים המעידים על חוסר יכולת להפריד בין מציאות לדמיון (ככל שהילד מתבגר כך קשה לו יותר).
    * שקרים הנלווים לשינוי התנהגותי, לפחדים ולסיוטי לילה - במקרה זה השקר הוא רק סימן דרך אחד מתוך מכלול. (במקרה זה אף תהיה קיימת סבירות גבוהה להתעללות והילד המשקר יאחז בשקר כאמצעי הגנה).
    * שקרים המיועדים להשגת רצונות, שקרים הפוגעים באחרים ואינם מלווים בהבעת חרטה.

    ולסיום...

    כל טיפול בתופעת השקרים מן הראוי שיעשה בעדינות רבה, בעיקר כאשר מדובר בילדי הגיל הרך ובגלישתם התמימה והבלתי מזיקה אל עולם הדמיון.
    בכל מקרה בו אנו חשים כי העיסוק בשקר מעמיס נפשית על האפרוחים מוטב כי נסיט את עיקר העניין לנושא הגבולות ונמקד את הוראותינו אל המותר לעשות במקום באסור.
    בל נשכח כי במקביל להגדרה המובנת "אסור לשקר" כדאי, ראוי וחשוב לעודד גלישה מהנה אל עולמות הדמיון, זאת כל עוד ברור למְסַפֵּר ולמאזינים כי כל הנאמר קרה אך ורק בעולם הדמיון- שם הכל מותר והכל יכול להתרחש...

    בהצלחה !



    לקריאת כתבות נוספות, רעיונות ליצירה והורדת דפי עבודה ולמידה הנכם/ן מוזמנים/ות להיכנס לאתר הבית של אפרוחים : www.kiki.co.il 
צור קשר
דלג על צור קשר

במה אתה מתעניין?

checked
עבור לתוכן העמוד